ייצוגים ויזואליים/חזותיים הם חלק אינטגרלי מעולמנו, מהתרבות שבה אנו חיים.
אנו משתמשים כמובן מאליו במפות, בלוח שנה, בשעון, ברשימות כדי לזכור, בשרטוטים ואמצעים גרפיים לתכנון, בקריאת עיתונים וספרים כדי להתעדכן. חלק גדול מהידע התרבותי שלנו נאגר בספרים ובמאגרי מידע כתובים או גרפיים אחרים.
לייצוגים הויזואליים שיצרנו יש תפקיד מרכזי באופן שאנו תופסים את העולם (במדע), את מקומנו בעולם, את עצמנו ואת מחשבותינו (בפסיכולוגיה).
אחד האמצעים הויזואליים המרכזיים בתרבותנו הוא הייצוג הוויזואלי של השפה, דהיינו הכתיבה.
כבר יותר ממאה שנים שרכישת קרוא וכתוב, אוריינות, תופסת בתרבותנו מקום מרכזי בחינוך. אך למעשה לא ברור עד כה מהן ההשלכות של אוריינות על ה-mind, על התרבות או אפילו על ההצלחה של אינדיבידואלים בחברה.
האם וכיצד משפיע הייצוג הוויזואלי על השפה על ההתפתחות הקוגניטיבית (התפיסה, הקשב, הזיכרון, החשיבה, התודעה) של הפרט ועל ההתפתחות התרבותית?
האם וכיצד רכישת קרוא וכתוב, דהיינו: אוריינות, משפיעה על מבנה הפונקציות הקוגניטיביות המתפתחות?
האם וכיצד ההתפתחות הקוגניטיבית של אנשים שאינם רוכשים קרוא וכתוב (מסיבות תרבותיות או חברתיות) ושל אנשים המתקשים או שאינם יכולים לרכוש מיומנויות קריאה וכתיבה (כתוצאה מליקויי למידה או מוגבלות שכלית) שונה מההתפתחות הקוגניטיבית של אנשים אורייניים?
האם ובמה שונה מבנה הפונקציות הקוגניטיביות של התפיסה, הקשב, הזיכרון, החשיבה והתודעה אצל אנשים שלא רכשו קרוא וכתוב?
מערכת לייצוג ויזואלי של השפה היא המצאה מאוחרת יחסית בהיסטוריה האנושית שהופיעה רק בחלק מהחברות אנושיות.
המאמר מנתח כמה דוגמאות היסטוריות מנקודת המבט של האסכולה התרבותית-היסטורית (ויגוצקי ועמיתיו). הדיון מצביע על כך שלאמצעים שונים, לטכנולוגיות שונות ולאופני שימוש שונים בייצוג ויזואלי של השפה במהלך ההיסטוריה המערבית, היו השלכות מרחיקות לכת על התפתחות הידע התרבותי, התפתחות שלא ניתן להבין אותה מבלי להניח במקביל שינויים לא רק בתוכן אלא גם במבנה הפונקציות הקוגניטיביות של אנשים שחיו בתרבויות אלה.
הדיון מתמקד בהתפתחות ובמבנה של הקוגניציה/ההכרה האנושית בחברות של טרום כתיבה (חברות אורליות) ובחברות אורייניות שהשתמשו באמצעים שונים לכתיבה ובאופנים שונים בטקסטים הכתובים.
מהדיון עולות מסקנות ושאלות לגבי כמה מאפיינים מרכזיים הן מבחינת ההתפתחות הקוגניטיבית של הפרט בתרבותנו והן מבחינת ההשלכות האפשרית על מבנה הפונקציות הקוגניטיביות המתפתחות במקרים של חסר או מוגבלות ברכישת קרוא וכתוב (מסיבות חברתיות, כתוצאה מליקויי למידה או מוגבלות שכלית).
